Page 10 - הברונית רוטשילד -תיאטרון הצפון
P. 10
דבר המוזיקאי -יהונתן פרלמן
כאשר ניגשתי להלחנת המוזיקה להצגה ״הברונית רוטשילד“ ,חשתי הת־
רגשות גדולה ,אך גם יראה של ממש .זוהי הצגה העוסקת במוזיקה ובמו־
זיקאים ,אמנים שחתמו תקופה ועיצבו עידן ,גיבורי ילדותי ועמודי התווך
של עולמי המוזיקלי .השאלה כיצד ניגשים לכתיבת מוזיקה לסיפור חייהם
ליוותה אותי מראשית הדרך :האם נכון ליצור שפה חדשה שתספר את
סיפורם ,או שמא להישען על החומר המוזיקלי הקיים? תהיות אלו ליוו אותי
לאורך חודשי העבודה .מעבר לעוצמתו הרגשית של סיפורה של פאנוניקה,
השפעתה על המוזיקה של התקופה הייתה יוצאת דופן .היה לי ברור כי
המוזיקה בהצגה צריכה לנבוע מאותה רוח ,לשאת עמה את הדופק של הג’אז ושל ניו יורק של אותם
ימים ,אך גם לתת ביטוי לאפלה ,לניכור ולמחיר האישי שניקה שילמה ביחסיה עם משפחתה .מתוך
המתח הזה בחרתי ליצור דיסוננס מכוון :חופש אל מול דיכוי ,פריחה אל מול אובדן ,ניגודים
המתקיימים זה בצד זה ואף משלימים זה את זה.
המוזיקה ,מבחינתי ,איננה רק ליווי דרמטי אלא דמות נוספת על הבמה ,שחקן סמוי המבטא את
עולמה הפנימי והרגשי של ניקה .במהלך הכתיבה נעזרתי לעיתים בחומרים המוזיקליים של תלוניוס
מוקנ וצ’רלי פרקר ,שניים מגיבוריי המוזיקליים ,אך הרשיתי לעצמי לפרק ,לעצב ולפרש אותם מחדש
בהתאם לצרכי הסיפור הבימתי.
היצירה Round Midnightמאת תלוניוס מוקנ היא הניצוץ המניע את ניקה לפעולה ,הרגע שבו היא
בוחרת לפרוץ את מסגרות חייה ולצעוד בעקבות קולה הפנימי .מכאן נולדה גם הבחירה להעניק
למשפחה תמה מוזיקלית שהיא היפוך ראי של אותה יצירה ,מעין Round Midnightמן הסוף אל
ההתחלה .בכל פעם שתחושת הדיכוי שבה ועולה ,שב ומהדהד אותו היפוך ,כצל המלווה את האור.
כמי שגדל על ג’אז וחי את המוזיקה הזו מאז ילדותו ,חוויית הכתיבה הייתה עבורי עמוקה ומרגשת עד
מאוד .תקוותי היא שההתרגשות שנולדה בתהליך היצירה תעבור גם אליכם ,הקהל ,ותהפוך לחלק
מחוויית הצפייה וההאזנה שלכם.

